המרכז לדיינות והוראה – אוצר הפוסקים

המפעל הגדול 'אוצר הפוסקים' – בית המדרש הגבוה לדיינות ולהוצאת סדרת הספרים הנודעים 'אוצר הפוסקים' לאור עולם, הוא פרי חזונם ויציר כפיהם של גדולי ישראל  מרנן הגאונים הגדולים ראש הרבנים רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל, ורבי איסר זלמן מלצר זצ"ל ראש ישיבות קלצק – עץ חיים, כשאת מלאכת ההקמה הטילו על חברי הנהלת 'התאחדות רבני רוסיה' שנוסדה בשנות השלושים של המאה הקודמת.

מיום הווסדו שמר 'אוצר הפוסקים' על מעמדו כתל תלפיות אשר כל דייני ישראל נהנים ממנו ומספריו עצה ותושיה, כאשר גדולי תורה, רבנים ודיינים מכהנים כחברי המכון ביצירה ובביקורת.

בשנת תשע"ג נתמנה הגאון הגדול רבי מנחם הגר שליט"א, אדמו"ר מסאווראן ואב"ד ירושלים, לנשיא אוצר הפוסקים, ופעילות המכון מתנהלת תחת שרביטו בתנופה מחודשת ובכוחות רעננים.

פעילות המכון התרחבה, והוכנסו בו שינויים והתאמות לעידן המודרני, דיגיטציה מלאה של כל הספרים, אתר אינטרנט ייעודי ותוכנות חיפוש, על מנת להקל על רבני ודייני ישראל באשר הם לדעת את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשו.

תחת הנהלת רבני בית המדרש נפתחו מסגרות חדשות המיועדות לרבנים ודיינים, מפעל הוצאה לאור 'חקר משפט', ובית הוראה זמין ונגיש המאוייש על ידי גדולי המשיבים דבר ה' זו הלכה בכל ד' חלקי שלחן ערוך.

מכון 'אוצר הפוסקים' נושא פניו אל העתיד, לפתח ולשכלל את כל פעילויותיו, על מנת להרבות ולהגדיל תורה ולהאדירה, ולהוות משכן של קבע וכתובת להתייעצות עבור דייני ישראל הנושאים על כתפיהם את עול קדושת ישראל בענייני אישות, יוחסין, כתובות, גיטין וקידושין, ועוד.

אוצר הפוסקים – חזונו וימיו הראשונים

בשנת תש"ד [1944 למנינם] יזמה התאחדות רבני רוסיה את המפעל הגדול והמפואר אוצר הפוסקים, בשליחותם של גדולי הדור מרנן הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג ורבי איסר זלמן מלצר, מתוך מטרה להקים מרכז תורני גדול שיאגד תחתיו את מיטב הרבנים והדיינים בארץ ישראל, משם תצא הוראה לרבים בכל  עניני ההלכה. חברי הנהלת ההתאחדות עקבו בדאגה אחר השמועות הקשות הבאות מאירופה על חורבן היהדות שם. המלחמה ועמה שואת יהודי אירופה עוד היתה בעיצומה, אך סנונית מתוצאותיה הנוראות כבר נשמעו מחוץ לגבולות אירופה, והיכו בתדהמה את יהדות העולם. גדולי התורה עוררו על צורך לעשות הכל כדי לרומם את קרן התורה, להרבות בידיעתה ובביסוס עולם ההלכה היהודי, בכדי לתת מענה לקהילות רבות שנותרו במקומות שונים קרועות ושסועות בלא משען תורני בעל שיעור קומה.

מטרת המכון בעת הקמתו, היתה להוציא לאור סדרת ספרים רחבה ומקיפה שטרם נודעה כמותה, הכוללת את ההתייחסות הנדרשת לכל נושא הלכתי ועל סדר השולחן ערוך, בצורה תמציתית מבוארת מרוכזת ומסודרת, כך, כל רב, דיין ותלמיד חכם הבא לברר סוגיא מן השורש ולהכריע בשאלות כבדות משקל הלכה למעשה, יוכל למצוא את מבוקשו דבר דבור על אופניו לעומק ולרוחב מכל מיגוון הספרות ההלכתית הנוגעת לאותו ענין הבא לפניו, מספרי הראשונים והאחרונים, ובעיקר ספריית השו"ת הענפה ופסקי ההלכה השונים שהתפרסמו בנושא במשך הדורות.

את ההחלטה לעסוק בראש ובראשונה בהלכות הנוגעות לשולחן ערוך אבן העזר, נימקו חברי ההנהלה במכתבם שבראש הכרך הראשון של אוצר הפוסקים:

'בהיות שהשאלות היותר קשות הלכה למעשה הן בעניני אישות, גיטין וקידושין, עגונות וכו', וגם מפני שהשיפוט הניתן לרבנות בארץ ישראל כידוע הוא בעיקרו בענינים הנכללים בחלק אבן העזר, הוחלט להתחיל בחלק זה של השולחן ערוך'.

חלק אבן העזר מתייחד בכך שאינו עסוק בדיניו של הפרט, או במצות שבינו לבין קונו, בביתו ועם שכניו, הוא נוגע בלב ליבו של העם היהודי, שמירת טהרתו יחוסו וצביונו כעם. רב שהזדמנה לו טעות חלילה בהיתר עגונה, או בהכשר ספק ממזרות או בכתיבת הגט, נושא באחריות פירצה זו לדורות.

אחריות עצומה זו מדירה שינה מעיניהם של כל רב או דיין בבואו לפסיקת ההלכה בענינים אלו, ועל כן שם לו מכון 'אוצר הפוסקים' למטרה, להוות כלי עזר שאין כדוגמתו, עבור כל רב ופוסק הלכה בענינים אלו, להציע בפניו את דברי הפוסקים לדורותיהם בצורה מדוייקת, מבוארת ומתומצתת, בכך יוכל לבסס את פסיקתו בצורה מרווחת ומוסמכת ולא יבוא מכשול תחת ידו.

אחד הנושאים המרכזיים בהם עסק המכון בשנותיו הראשונות, ואף היה אחד ממטרות הקמת המכון, הוא ענין העגונות שנותרו בעקבות המלחמה הארורה. אלפי נשים ניצולות המחנות והגיטאות פליטות שואה באו לארץ הקודש, באין להן כל מידע ממשי אודות גורל בעליהן, והן עזובות ובודדות ללא משען ומשענה.

צערן וכאבן של נשים אלו הסעיר את עולם ההלכה באותם ימים, כאשר הנטל העיקרי הושת על אותו קיבוץ רבנים מיוחד – חכמי ורבני מערכת 'אוצר הפוסקים', שהקדישו לנושא זה עבודה מאומצת, ויצרו יחד יצירה רחבת היקף, ששה כרכים שלמים של ספרי אוצר הפוסקים נכתבו על ענין זה של היתר העגונות!!. סדרת ספרים זו כוללת את כל פרטי הדינים מכל הספרות הרבנית לדורותיה, דבר דבור על אופניו, והיא חלק בלתי נפרד מסדרת הספרים אוצר הפוסקים. בסיום עריכת סדרה זו שהיוותה מפנה גדול בכל נושא העגונות, ערך המכון טקס חגיגי אליו הוזמנו כל חשובי רבני ארץ ישראל שראו בפרויקט זה הצלת נפשות ממש ואור גדול.

הגרי"א הרצוג ציין בדבריו באירוע החגיגי, כי היצירות התורניות הגדולות ביום בעם היהודי,  נעשו תמיד בימים קשים של מבחן רוחני וגשמי לעם, ומתוך דאגה שלא תשתכח תורה בישראל, כך חיבורו הגדול של הרמב"ם משנה תורה, וכך המפעל הגדול 'אוצר הפוסקים'.

סדרה זו היתה אבן פינה בהיתר העגונות בכל האירועים הקשים שידע עמנו בעת האחרונה, לאחר מלחמת יום הכיפורים כאשר מאות נשים נותרו עגונות באין כל מידע אודות בעליהן, ולאחר פיגועי הטירור במרכז הסחר העולמי במנהטן, ובמקרים רבים נוספים.

גדולי ישראל ראו תמיד אוצר הפוסקים מקור סמכות רב השפעה, הן על השדרה הרבנית, הן על גורמי הממשל והעם שבשדות, והיו סמוכים ובטוחים כי מעמדה הציבורי של מערכת אוצר הפוסקים, הוא זה שיטה את הכף במאבק למען שמירת קדושת היחוס בישראל.

רבני המכון בשנים עברו

מכון אוצר הפוסקים היווה אבן שואבת לרבנים ודיינים חשובים שבמקביל לתפקידיהם השונים ראו את מרכז חייהם ולימודם בעבודת העריכה במכון 'אוצר הפוסקים'.

על רבני המכון לאורך השנים נמנו גדולי תורה ידועי שם, ביניהם רבי ישראל וועלץ רבה של בודפשט ובעל מחבר שו"ת דברי ישראל ועוד. פוסק הדור רבי יוסף שלום אלישיב, שהיה מהמבקרים הראשונים ושמו מתנוסס בין רשימת העורכים בכרכים הראשונים. רבי בצלאל ז'ולטי רבה של ירושלים ומחשובי הדיינים בארה"ק. רבי שמואל הלוי וואזנר בעל שבט הלוי, שהיה חבר המערכת שש שנים רצופות, ואף קבע את מקום לימודו ותפילתו בין כתלי המכון עד למינויו כרבה של שכונת זכרון מאיר בבני ברק. רבי אליהו ראם רב שכונת כרם, רבי שמעון יוז'וק שהיה מחשובי הדיינים בארץ ישראל, רבי אליעזר דוד ברנד שכיהן כראש המערכת שנים רבות, רבי מרדכי דוד כהנא אדמו"ר מספינקא, ועוד רבים.

ביניהם גם רבני שיכון הרבנים לדורותיהם – שפעילותם היתה המשך להתאחדות רבני רוסיה, רבי דוד שפארבר אב"ד בראשוב בעל מחבר ספר אפרקסתא דעניא, רבי אפרים פישל קליין אב"ד וואשרהלי, רבי משה אדלר ובנו רבי בנימין אדלר חבר בד"ץ אגודת ישראל.

נשיאות 'אוצר הפוסקים'

נשיאי המכון הראשונים, היו הרב הראשי לישראל רבי יצחק אייזיק הרצוג, ועמו רעו רבי איסר זלמן מלצר ראש ישיבת עץ חיים ומרבני שכונת כנסת. לר"מ ויו"ר המכון נבחר רבי שמואל קיפניס חבר הנהלת התאחדות רבני רוסיה, וכל עבודת המכון נעשתה תחת ניצוחו עד לפטירתו בשנת תשל"ט. כממלא מקומו בעבודת הקודש נבחר לשמש כיו"ר המכון בנו רבי מרדכי קיפניס, והוא נשא בכהונה זו עד לפטירתו בשנת תשס"ה, כשעמו ועל יד ימינו משמש חתנו הרה"ג רבי יהושע ריינמן, שעם פטירת חותנו התמנה לשמש אחריו כיו"ר המכון ומנהלו לאורך ימים ושנים.

בתקופות שונות שימשו בנשיאות המכון רבי דוב בעריש וויידענפעלד גאב"ד טשעבין, רבי עקיבא סופר – שרייבר גאב"ד פרשבורג, רבי משה פיינשטיין, האדמו"ר מסאטמאר רבי יואל טייטלבוים, האדמו"ר מליבאוויטש רבי מנחם מנדל שניאורסאהן, רבי יוסף שלום אלישיב, רבי שלמה זלמן אויערבך, רבי שמואל הלוי וואזנר, רבי יוסף נפתלי שטרן, רבי חנוך דוב פאדווה, רבי גרשון לפידות, רבי עזרא הדאיה, רבי בצלאל שטרן, רבי נתן גשטטנר ורבי מאיר קרליץ רבה של לכוביץ'.

בשנת תשע"ג, לאור פניות רבות מחשובי הדיינים בארה"ק לחזק ולהעצים את הקשר היומיומי בין עולם הדיינות למערכת 'אוצר הפוסקים, פנתה הנהלת המכון לגאון הגדול רבי מנחם הגר שליט"א אדמו"ר מסאווראן ומחשובי הדיינים בארה"ק, בבקשה שיטול על כתפיו את עול נשיאות המכון. בכך ניתן האות לתנופה מחודשת בפעילותה של מערכת אוצר הפוסקים תחת שרביט הנחייתו. עם כניסתו לכהן בנשיאות המכון, יזם הגאון רבי מנחם הגר שליט"א את הקמת בית המדרש לדיינים שע"י המכון, ואת הפרויקט האדיר של ארבעת כרכי אוצר הפוסקים – שמות גיטין, נושא משמעותי ביותר בבתי הדין שנשיא המכון ידוע בידיעותיו המפליגות בו, ובכתיבתו הרבה בנושא זה. רבנים ודיינים מכל קצוי תבל מפנים לפתחו כל ספקותיהם ושאלותיהם בנושא זה.

מזה כארבעים שנים, עוד בחיי חיותו של חמיו רבי מרדכי קיפניס זצ"ל, מכהן כיו"ר ומנהל המכון, רבי יהושע ריינמן מראשי ישיבת נר שמואל בעיה"ק ומראשי מוסדות נתיב בינה, בתפקידו הרם מנווט תמיד את כלל פעילות המכון על שלוחותיו השונות בתבונה ובדעת, יתן ה' שחפץ ה' יצליח בידו לאורך ימים ושנים טובות בבריאות איתנה.

עמו במלאכתו בנו ממשיך דרכו הרה"ג רבי יאיר שליט"א מו"צ בית ההוראה מודיעין עילית.

פעילות המכון בעבר ובהווה

הכרך הראשון של אוצר הפוסקים יו"ל בשנת תש"ז, והוא כולל כל דיני פרייה ורבייה – סימנים א'-ו' בשולחן ערוך אבן העזר. הוצאתו לאור היתה בשורה מרעישה בעולם התורני, מחמת היקפו הרב וחדשנותו הרבה בשדה ההלכה, ומשום איכותו ודיוקו, ובעיקר, משום עריכתו בידי חשובי רבני ירושלים המובהקים. את המשא המרכזי נשא רבי משה פיינשטין זצ"ל חבר הנשיאות.

רבים מחכמי ארץ ישראל הביעו את רחשי ליבם ואת התרגשותם במכתבים ששלחו לכבוד מאורע נכבד זה. ביניהם, רבי דובעריש ווידנפלד מטשיבין, רבי זליג ראובן בענגיס ראב"ד העדה החרדית רבי בן ציון חי עוזיאל, רבי ראובן כ"ץ רבה של העיר פתח תקוה ומחבר ס' דגל ראובן. הרבנים בדבריהם הפליגו בגודל נחיצות ספרי אוצר הפוסקים דוקא בימים אלו שאימה וחשיכה נופלת על כל העולם היהודי עם אסון יהדות אירופה, ובהקבץ שאלות רבות שבתי הדין מתמודדים עמהן בכל יום.

לימים כתב הרב הראשי לישראל רבי מרדכי אליהו במכתב נרגש לרבני אוצר הפוסקים:

'יודע אני כמה טרחה הושקעה במפעל קדוש זה. כרכי אוצר הפוסקים אינם יורדים משולחן מלכים – מאן מלכי רבנן, אין לך רב דיין ופוסק שלא יזדקק לספר יקר וחשוב זה. אפשר לומר שהוא אבן פינה ויסוד לכל'.

באותה הזדמנות קרא הרב להושיט כל עזרה אפשרית למערכת אוצר הפוסקים, כדי להבטיח את עתידו.

מכאן ואילך לא פסקה ישיבה מבית מדרשנו, ובס"ד זכינו כבר להוציא לאור עולם את הכרך הכ"ז, תורה מפוארת בכלי מפואר.

במקביל הוציא המכון לאור עולם ספרים רבים של גדולי הדורות וחשובי הרבנים בעניני אבן העזר ועוד, תוך שאיפה והקפדה מדוקדקת להגיש בפני רבני ודייני ישראל כל כלי עזר לו יזדקקו בעבודת הקודש, בעריכה מקצועית מקיפה ומהודרת.

סדרת ספרי שמות גיטין

אחד הנושאים הקשים והחמורים ביותר העומדים לפתחם של בתי הדין הרבניים בכל יום, הוא דיני כתיבת הגט, ובפרט דיני כתיבת השמות בגט, ענין סבוך עד מאוד שדיניו רבים, ובכל מקרה הבא לפני בית הדין מתעוררות בענין זה שאלות שונות ומגוונות.

אין צריך לומר, שגט שנכתבו בו שמות הבעל והאשה שלא כדין, הרי הוא פסול, ואשה הנשאת על פי גט זה, בניה ממזרים, וכל צאצאיה עד סוף כל הדורות פסולים לבוא בקהל.

ביוזמתו הברוכה ותחת שרביט הנהגתו של נשיא אוצר הפוסקים הגאון רבי מנחם הגר שליט"א, נטלה על עצמה מערכת אוצר הפוסקים בראשית שנת תשע"ד, וכחלק מסדרת ספרי אוצר הפוסקים, לברר דינים אלו באופן מורחב ומפורט, מתוך מאות רבות של ספרי שו"ת, ספרי שמות ומזכרות הגיטין שכתבו לעצמם גדולי ומאורי הדורות בכל אתר ואתר. כך זכינו בשנת תשע"ז להוציא לאור ארבעה כרכים של 'אוצר הפוסקים – שמות גיטין', מלאים מזן אל זן בצורה ברורה ונעימה הכוללים את כל פרטי הדינים הללו. וכך יוכל כל דיין בארץ ובעולם טרם קביעתו את אופן כתיבת שמות המתגרשים בגט, ללמוד את הפרטים הנדרשים למקרה אשר לפניו, ולהיות סמוך ובטוח שהדברים נעשים באופן המהודר והראוי.

סדרת ספרים זו יצאה לאור בסיועו הנדיב של ידיד ופטרון אוצר הפוסקים הנגיד מוהר"ר עזריאל דוד לאנגר הי"ו לאורך ימים טובים.

תוכנת שמות גיטין

במקביל, ולמעשה כבר שנים רבות קודם לכן, יזמה מערכת אוצר הפוסקים והפיקה תוכנת מחשב פרקטית הכוללת אלפי שמות שונים עבריים ושמות לעז שונים, תוך פירוט מקוצר לאופן הראוי לכתיבתם בגיטין. תוכנה זו שימשה ומשמשת עד היום דיינים רבים בארץ ובעולם.

שילוב מנצח זה של תוכנת המחשב הפרקטית עם סדרת הספרים העיונית, מאפשרת לכל דיין לבוא על מבוקשו בצורה איכותית ומהירה, ולהיות סמוך ובטוח שהגט הנערך על ידו נעשה כהוגן.

תוכנה זו כבר מיושנת מבחינה מקצועית, ואינה תואמת את הסטנדרטים הנדרשים היום בעולם המיחשוב, ואחת התוכניות לתקופה הקרובה, לשדרג את התוכנה, מהבחינה ההלכתית והמקצועית – דיגיטלית, כדי למנף את פעילותה ואת התאמתה לעולם הרבנות והדיינות היום.

אוצרות השו"ת

חלק מרכזי בעבודת רבני המכון מראשיתה, היה לימוד עיוני ומעמיק של אלפי ספרי שו"ת מכל גדולי הדורות, כאשר כל תשובה ופסק הלכה מקוטלגים בכרטיס מיוחד לפי נושאים בכל מרחבי ים ההלכה. כך נוצרו עשרות אלפי כרטיסים! עם מראי מקומות ממויינים רבי ערך, ששימשו בסיס לעבודת רבני המכון בכתיבת הספרים.

עם התקדמות עולם המיחשוב, הוכנס כל החומר העצום הזה למאגר דיגיטלי רב מימדים יחד עם מקורותיו השונים בספרי השו"ת במהדורה מצולמת, כאשר הוא מחולק לנושאים לפי כותרות עם קישורים מתאימים. כך יכול כל לומד להגיע תוך שניות ספורות להיקף אדיר של חומר בנושא שלפניו, ובהקשה קלה כל תשובות האחרונים בענין מסודרות לפניו על גבי מסך המחשב.

מאגר זה – 'אוצרות השו"ת' – קנה לו שם עולמי בקרב רבנים דיינים, תלמידי חכמים ומחברי ספרים.

עלון אוצר הפוסקים

ביוזמתו של נשיא אוצר הפוסקים הגאון רבי מנחם הגר שליט"א, יוצא לאור החל משנת תשע"ה עלון רבעוני מיוחד, הכולל מאמרים ופסקי הלכה חדשים מאת גדולי הזמן, דיינים ורבנים בארץ ובעולם. זאת, מתוך מטרה ליצור קשר תורני בתוך עולם הדיינות, בכך להפרות את עולם הפסיקה בנדונים וידיעות חדשות, ולהרבות בדיבוק חברים וליבון ההלכה בין גדולי הדיינים בעולם כולו.

מקום מיוחד התבצר לו בעלון זה למאמרו הקבוע של נשיא אוצר הפוסקים, ולטורו המיוחד של ראש מערכת אוצר הפוסקים הגאון רבי משה צבי לאנגר, שקיבץ מבין כתביו דינים והלכות חדשות, בכל עלון לפי הנושא שהתייחד לו.

מפעל 'חקר משפט'

מאז הוקמו בתי הדין הרבניים בישראל, היו דייני בתי הדין הרבניים מורי הדרך ועמוד האש ההולך לפני המחנה לעולם הרבנות והדיינות בעולם כולו, בפסיקת ההלכה בעניני אבן העזר וחושן משפט, טהרת וקדושת היחוס בישראל, גיטין ונישואין ועוד.

פסקי בתי הדין הרבניים היוו מאז ומעולם אבן פינה וספר יסוד בהלכות אלו, בהיותם בנויים ומיוסדים בעומק ורוחב הסוגיות ומדברי רבותינו קמאי ובתראי, ומתוך התייחסות נכונה למציאות החיים על פי דת תורתנו הקדושה.

דא עקא, שכבר שנים רבות שפסקי הדין אינם באים למכבש הדפוס, שאלות רבות מתחדשות ומתעורות בבתי הדין מחמת המציאות המתהווה, ואין במה קבועה ומכובדת לפירסמם של פסקי דין חדשים בנושאים אלו.

הנהלת אוצר הפוסקים נטלה על עצמה, ביוזמת נשיא אוצר הפוסקים הגאון רבי מנחם הגר שליט"א, להוציא לאור סדר ספרים חדשה 'חקר משפט', שתהווה במה נכבדה לדייני ישראל, במסגרתה הם מפרסמים תמידין כסדרן פסקי דין ומאמרים חדשים רחבי היקף, בכל הענינים הנוגעים לסדרי תי הדין והנושאים הבאים לפתחם.

בשנת תשפ"א יצאו לאור שני הכרכים הראשונים מסדרה זו, ובימים אלו ממש אנחנו עומדים לפני הדפסת עוד שני כרכים חדשים מסדרת ספרים זו.

דיגיטציה של ספרי אוצר הפוסקים

בעולמנו המתחדש, כאשר כלי המיחשוב הופכים נגישים ומצויים יותר ויותר, ואף רבנים ודיינים משתמשים בתוכנות ספרים דיגיטליות בקביעות, ניכר עד מאוד הצורך להפוך את ספרי אוצר הפוסקים לדיגיטליים, כזה שיאפשר למשתמשים לדפדף בהם במהירות עלך גבי המחשב, ולהשתמש בתוכנת חיפוש מהירה כדי למצוא את מבוקשם בשניות ספורות.

ספרי אוצר הפוסקים שכתיבתם החלה לפני למעלה משבעים שנה, לא היו זמינים בטקסט דיגטלי. בשנים האחרונות נטלה על עצמה הנהלת אוצר הפוסקים, ביוזמתו של נשיא המכון הגאון רבי מנחם הגר שליט"א, להמיר ולהקליד את הספרים כולם לטקסט, על מנת לאפשר לספרים אלו נוכחות דיגיטלית קלה ונוחה.

מאמצים אלו הוכתרו בהצלחה, וכעת ניתן לעיין ולחפש בספרי אוצר הפוסקים באתר, בממשק יעיל ונוח, לתועלת הרבנים, הדיינים והציבור הרחב.

בית המדרש 'בית יצחק – אוצר הפוסקים'

יוזמה יחודית ליוותה את הוצאת ספרי אוצר הפוסקים על דיני שמות גיטין, פרי חזונו של נשיא המכון הגאון רבי מנחם הגר ובסיועו הנדיב של פטרון אוצר הפוסקים הנגיד מוהר"ר עזריאל דוד לאנגער הי"ו, בהקמת בית מדרש יחודי, המשלב בקרבו מרבני מערכת אוצר הפוסקים היושבים בצוותא חדא עם חבר דיינים מבתי הדין הרבניים, בו התלבנו שאלות הבאות לפתחם של הדיינים באותם הימים ממש, בעניני שמות גיטין ושאר דיני כתיבת הגט. כל זאת תוך לימוד עיוני מעמיק ומסודר של הלכות גיטין לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא.

הדיונים המפרים בבית המדרש, וערבי העיון הפונים לכלל הציבור, היוו אבן שואבת לתלמידי חכמים רבים, רבנים ודיינים שראו בבית המדרש מרכז עולמי לבירור ההלכה בנושאים אלו.

מתוך השיעורים שנמסרו בבית המדרש והמאמרים שנכתבו בין כתליו, יצא לאור הספר 'פסקי דין – בית יצחק'.

הלימוד בכולל נעשה תחת הנחייתו של ראש הכולל, ראש מערכת אוצר הפוסקים הגאון רבי צבי משה לאנגער שליט"א.

מרכז ההוראה – בית ווינרעב

בלב פעילותו של בית 'אוצר הפוסקים' המרכז הגדול לתורה ולהוראה 'בית ווינרעב', מיסודו של הנגיד התורני הרה"ח מוהר"ר יעקב ווינרעב הי"ו, איש כביר מעש לתורה ולתעודה, רחים ומוקיר רבנן ואיהו גופיה צורבא מרבנן, אשר רוח ה' התנוססה בקרבו, להקים ולייסד מוסד מפואר זה להורות לבני ישראל את המעשה אשר יעשון. ברכת ה' תעמוד לו לראות נחת של קדושה מכל יוצאי חלציו, אך טוב וחסד ירדפוהו כל הימים.

בית ההוראה 'בית ווינרעב – סאווראן' עומד תחת נשיאותו והנהגתו של נשיא אוצר הפוסקים הגאון רבי מנחם הגר שליט"א אדמו"ר מסאווראן, ותחת הנהגתם והדרכתם של גדולי מורי ההוראה, ביניהם הרבנים הגאונים רבי עזריאל אויערבך שליט"א, רבי נפתלי נוסבוים, רבי שמאי קהת הכהן גרוס, כשלצידם משמשים מורי הוראה ותיקים מחשובי הרבנים בעיה"ק ירושלים, ביניהם בנו הגדול של מייסד בית ההוראה, הגאון רבי משה ווינרעב שליט"א מחשובי מורי ההוראה.

בבית ההוראה קיימת שלוחה מיוחדת לשאלות בעניני סת"ם המנוהל על ידי גדולי הוראה המומחים ומופלגים בעניני סת"ם, וכן צוות דיינים חשובים המשיבים לשאלות הציבור בדיני ממונות.

בית ההוראה פועל לאורך כל שעות היום במרכז ההוראה ברחוב אביתר 10 בירושלים, ואף בשעות הלילה ניתן מענה טלפוני ודיגיטלי באתר בית ההוראה לכל דורש.