אדמו"ר מסאווראן נשיא אוצר הפוסקים כתיבת הכהן בגט היכן כותבין הכהן כשיש גם שם טפל שנכתב או בהמכונה או בדמתקרי אם יש ב' שמות שכותבין על אחד מהם המכונה. כתב בסדר הגט למהר"י מרגליות (סי' כ סעיף א): #אם יש לאביו או לאביה שום כינוי, יכתוב בן פלוני הכהן המכונה, או בת פלוני הכהן המכונה. אמנם, במקצת גיטין ראיתי פלוני בן פלוני המכונה פלוני הכהן@. וכ"כ שם (סי' כא סעי' יג): #יש לכתוב פלוני בן פלוני הכהן המכונה זוסמן ולא זוסמן לפני הכהן, דלא להוי משמע דכהן נמי הוי כינוי.@ ומקורו בשו"ת מהר"י ווייל (סי' קצ) ממזכרת גיטין. וע"ע שם סי' קצ"ד. וכך הובא במהרי"ל (הלכות גיטין אות יא): גט משומד הייתי עד עליו בפני מהר"י סג"ל ... והאשה היתה שמה בילא בת שלמה בן יצחק המכונה זלמן הלוי ... ועלתה ספיקא ביד מהר"י סג"ל להיכן יכתבו הלוי. אם לכתוב שלמה בן יצחק הלוי המכונה זלמן, או שלמה בן יצחק המכונה זלמן הלוי. והיה מחפש בכל טופסי גיטין שהיו בידו ולא מצא דוגמתו. סוף דבר, הוסכם לכתוב שלמה בן יצחק הלוי המכונה זלמן, משום דלוי לאו כינוי הוא, לכן אין להזכירו לאחר המכונה. וכ"כ מהר"ם מינץ סי' ל"ז, מהר"י מינץ סדר הגט ס"ק מ"ב, וכן כתב בית יוסף סימן קכ"ט: "אבל בקונדריסים משמע שכותבין שניהם שכתב (סי' י סעי' יא) כשיש כינוי למגרש כמו ששמו שלמה וקורין אותו שלמן והוא כהן כותבין שלמה הכהן המכונה שלמן ואין כותבין שלמה המכונה שלמן הכהן כדי שלא יהא משמע שהכינוי הוא כהן אבל אינו כהן והריחוק אינו מזיק, וראיה מפסוק (בראשית יד יב) ויקחו את לוט ואת רכושו בן אחי אברם ולא חש לכתוב לוט [בן] אחי אברם מאחר שהוא מוכרח אבל כשאינו מוכרח יש לדקדק עכ"ל". ואם יש ב' שמות שכותבין על אחד דמתקרי. כתב בסדר הגט למהר"י מרגליות (סי' כח סעיף ד): # מהררז"ך נתן גט וכתב בו ליבלין בת אהרן דמתקרי אלעזר הכהן המכונה זליקמן. אע"פ שכתבתי מטופס שלו שסברא לכתוב בת פלוני הכהן קודם שיכתוב המכונה פלוני, דלא לטעות שהכהן הוי נמי שם כינוי, ושמא יש לחלק בין המכונה למיתקרי, אך הוא לא הגיד לי טעם אלא שצוה לסופר לכתוב כך מדעתו וכו'@. ובדרכי משה הקצר שם סק"ט כתב: #"...עוד בסדר גיטין (מהר"י מינץ) דכותבין בן פלוני ולא בר פלוני ואם הוא כהן או לוי יכתוב פלוני בן פלוני הכהן או הלוי פלונית בת פלוני הכהן או הלוי ואם יש להן כינוי יכתוב כהן או לוי קודם הכינוי וכן יש לנהוג מיהו ראיתי קצת גיטין שכתבו הכינוי קודם.@ ובסימן כ"ח (ס"ד) כתב דמהרי"ק כתב אהרן דמתקרי אלעזר הכהן וכתב כן לכתחלה ואולי יש לחלק בין מתקרי למכונה עכ"ל". ועיין לבוש סעיף י"ט ונחלת שבעה סימן מ"ה ס"ק כ"ג אות ב'. ועל פי הדברים האלה פסק הרמ"א בשו"ע סימן קכט סעיף ז: "אבל כותבין כהן או לוי פלוני בן פלוני הכהן או הלוי. ואם יש להם כינוי כותבין אח"כ (סדר גיטין). אבל אם יש ב' שמות, שכותבין על אחד דמתקריא, כותבין אחר כך כהן או לוי (שם בשם מהרי"ק)". והבית שמואל שם ס"ק י"ד ביאר החילוק בין המכונה לדמתקרי: #"ואם יש להם. כלומר אם יש לאביו כינוי כותבין אח"כ כגון בן שלמה הכהן המכונה זלמן דאם יכתוב אחר הכינוי הכהן יאמרו דכינוי כך הוא והוא אינו כהן א"כ איש אחר המגרש אבל במתקרי ליכא חשש דיאמרו דמתקרי כך דהא באמת מתקרי כך". ויעויין בחידושי הגרשוני שכתב כטעמו של הב"ש: "ונראה ברור, דבכינוי אם כותב המכונה שלמן הכהן משמע שהכינוי הוא שלמן וכהן ובאמת אינו מזרעו של אהרן, לפיכך יכתוב שלמה הכהן המכונה שלמן".@ והט"ז הוסיף טעם לזה (שם ס"ק ח): "ואם יש להם כינוי כותבין אח"כ. הטעם דאם יכתוב כאן משמע דכהן נמי כינוי הוא ומ"ש אח"כ שאם כותבין על אחד דמתקרי כותבין אח"כ, קשה מה הבדל ביניהם דמה לי המכונה ומה לי דמתקרי. בסדר גיטין כתב כן בשם מהרי"ק וכתב עליו ושמא יש לחלק בין המכונה למתקרי אך הוא לא הגיד לי הטעם אלא שצוה לסופר לכתוב כך מדעתו עכ"ל. ונראה לי שיש הבדל זה ביניהם דלשון מתקרי הוא שם העצם שהוא שלו כך ובודאי אי לאו כהן הוא באמת לא היה קוראים אותו כהן. לכן לא נטעה אם כתב כהן אחר דמתקרי אבל בלשון המכונה שפיר יש לומר שהוא ג"כ שם כינוי דמכנין אותו כהן לאיזה סיבה כדרך העולם, ויבא לטעות אם כתב כהן אחר הכינוי". ובגט פשוט ס"ק ל"ח הרחיב הדברים בכך שכתב שהדרך לחתום ולעלות לתורה בשמות עצם ואז מזכירין שהוא כהן משא"כ בכינויים שאין חותמים ועולים לתורה בהם, וזה לשונו: "זה לא מצאתי בסדר הגט דמהר"י מינץ ... ואפשר דגבי שמות כיון דבחתימת האדם או בקריאתו לס"ת קורין אותו פלוני הכהן כמו כן בגט כותב פלוני דמתקרי פלוני הכהן. משא"כ גבי כינוי שאין רגילין לקרותו לס"ת עם הכינוי ואין רגילין לחתום אלא בשם העצם פלוני הכהן. לכן בגט אע"ג דכותבין גם הכינוי מקדים לכתוב פלוני הכהן שהוא עיקר שמו בחתימתו ולעלייתו לספר תורה וא"כ מזכירין המכונה פלוני ואם היה כותב הכהן אחר המכונה הוה משמע דאינו כהן מזרע כהונה אלא דהכינוי הוא כהן כנ"ל". מה הטעם דבשם של 'דמתקרי' יש לכתוב בדוקא הכהן באחרונה וממשמעות הפוסקים נראה דלהרמ"א והנמשכים אחריו אם כתבו רק שמות עצם, שם עיקר ושמות טפלים, יש לכתוב בדוקא את תיבת 'הכהן' לאחר כתיבת כל השמות ולכה"פ יש לנהוג כן לכתחילה ודבר זה בעי טעמא במאי עדיף כתיבת 'הכהן' בסוף השמות מכתיבתו לאחר השם הראשון ובפרט לשיטות אלו שיש לכתבו בסוף השמות אף אם נקרא לתורה בשם הראשון. ואפשר דסבירא להו דלכתחילה תיבת 'הכהן' אינו אחד מהשמות ולא חלק מהם, אלא תוספת סימן למגרש, ואינו קשור לשם, שלאחר כתיבת השמות, כותבים סימן נוסף שהוא כהן. וסימן זה גרע מחניכה (ובדבר הלכה, לרלו"י טלשבסקי סימן כ"ט כתב עוד טעמים) ולכן סדר כתיבתו הוא דוקא לאחר סיום כתיבת השמות, עד שיש לחשוש שאם נכתוב אותו בין השמות או לאחר השם הראשון ולא בסיומם של השמות, שמא יאמרו שבאמת אינו כהן אלא שנכתב כחלק מאותו שם כי כך קורים לו ומכנים אותו בשם זה יחד עם תיבת הכהן, ובאמת אינו כהן. ולכן לכתחילה יש לכתבו לאחר סיום כתיבת כל השמות שבזה הוא בא כסימן נפרד מהשמות ואינו קשור לחלק מקריאת השמות. ורק לאחר שם שהוא כינוי, שכותבים עליו המכונה, קיים חשש הפוך וחמור יותר שמא יאמרו שתיבת 'הכהן' אינו אלא כינוי והוא אינו כהן, ויסוד החשש הוא משום שלשון התיבה 'כינוי' ו'המכונה', משמעו, שינוי מהאמת ומהמציאות, וכדברי הגמ' בשבועות ל"ו "כנה" שיש לשנות לשון הפסוק בקללות עיי"ש. ובדומה לזה כתב בספר טיב גיטין (על סדר הגט, סי' כד ס"ק לג): הטעם, שלא יאמרו הכינוי הוא כהן ואינו כהן. וזה שייך בכינוי שהוא לשון כסות והעלם הענין, אבל דמתקרי ענינו על אמיתת הדבר. וכ"כ בספרו בית אפרים מהדו"ת סי' ל"ד. ובחידושי הגרשוני כתב: #"...כל היכא שכותב דמתקרי דשני השמות הם שוים זה כמו זה, ואי אפשר לומר שכהן יהא קאי על דמתקרי ובאמת אינו כהן, לפיכך טוב יותר לכתוב ראובן דמתקרי שמעון כדי לסמוך דמתקרי לראובן. מה שאין כן אם יכתוב ראובן הכהן דמתקרי וכו', שצריך לומר דמתקרי אינו קאי אכהן דסמיך ליה".@ דהיינו סדר ודרך הכתיבה נכונה יותר כך לכתוב הכהן לבסוף. ולדבריו אין כאן קפידא הלכתית אלא סדר כתיבה נכונה. אולם יש לציין דבחידושי אנשי שם סי' קע"ב (סותר את מה שכתב בסימן עב) כתב: #בהג"ה - אבל אם יש ב' שמות שכותבין על אחד דמתקרי כותבין אח"כ כהן או לוי, נראה דאין הכונה דמחויב לכתוב דוקא אח"כ כהן או לוי, דודאי בזה מותר לכתחילה קודם דמתקרי. תדע דאם כותבין המכונה כותבין תחלה כהן או לוי, א"כ מוכח דמשמעותא הוי שהוא כהן או לוי, וא"כ למה במתקרי יהיה גרע שיהיה קפידא שלא לכתוב כהן או לוי תחלה. לכך נראה דודאי מותר לכתוב לכתחלה כהן או לוי תחלה. רק דקמ"ל לאפוקי דאם כותב המכונה, דאז אינן רשאין לכתוב אח"כ כהן או לוי, רק דוקא תחלה, לכך כתב דאם כותב דמתקרי יכול לכתוב אח"כ כהן או לוי. ומ"ש כותבין, היינו דהרשות נתונה לכתוב גם אח"כ, אבל אם רוצה לכתוב תחילה נמי שפיר דמי. וכ"כ בספרו האלף לך שלמה סי' קמ"ח.@ וכ"כ בשדי חמד (מערכת גט סי' ב אות ה), לאחר שהביא מזכרות גיטין של רבים מחכמי ספרד שכתבו כהן ולוי לאחר דמתקרי, כתב: מכל מקום יותר נראה דהרבנים הנ"ל משמע להו, דעיקר ההקפדה שלא לכתוב הכהן אחר המכונה, אבל בדמתקרי, מאן דעביד הכי ומאן דעביד הכי לא משתבש. ולא משמע כן בלשון הרמ"א ושאר הפוסקים אלא דבדוקא קאמרו. בעולה לתורה בשם ראשון, ושם שני נכתב ב'דמתקרי', היכן יש לכתוב הכהן מלשון הרמ"א הב"ש הט"ז נראה שכל היכי שיש שני שכותבים עליו 'דמתקרי', יש לכתוב 'הכהן באחרונה, גם באופן ששם ראשון הוא שם עליה לתורה. ואין לחשוש שמא יאמרו דלאו כהן הוא רק אם נכתב לאחר שם שכותבים עליו 'המכונה'. גם בדברי הגט פשוט נראה דס"ל כן ולא בא אלא לבאר שכיון שהמנהג לעלות לתורה ולחתום בשמות עצם דוקא ולא בכינויים, וכמו כן הנוהג הוא להשתמש בתיבת 'הכהן' רק בעליה לתורה ובחתימה שאז מוסיפים את הסימן שהוא כהן, לכן פסק הרמ"א דיש לכתוב הכהן לאחר שמות עצם ולא לאחר כינויים שאין הדרך להצמיד אליהם את תיבת הכהן. אולם אין כל הוכחה מדברי הגט פשוט דס"ל שיש לכתוב את תיבת הכהן רק לאחר שם שבפועל הוא עולה בו לתורה (וצ"ע בדברי הפ"ת על סדר מהר"ם שכתב דכן משמע קצת מדברי הגט פשוט). והנה בסדר מהר"מ ר"י סג"ר אות כ"ד כתב בסתמא כדברי הרמ"א והב"ש והט"ז דבשם של דמתקרי כותבים הכהן לבסוף ולא חילק בין שם רגיל לשם שעולה בו לתורה. אולם בספר גט מקושר למהרא"ל צינץ על סג"ר אות כ"ד חלק וכתב עליו זה לשונו: #"ומכל מקום מה שכתב כשכותבים דמתקרי כותבין כהן אחר דמתקרי, אינו מחוור בעיני לפי מה שתפסו האחרונים להקדים השם שעולה לספר תורה, ודמתקרי על קריאת העולם, אם כן אם עולה לספר תורה בשם סעדיה, ונקרא בפי כל בשם ישעיה, שהדין להקדים שם סעדיה, אם נכתוב דמתקרי ישעיה הכהן כאשר יש נקראים כן באמת, ואם זה אינו נקרא רק ישעיה סתמא נראה כשינוי, ולכן יש לסמוך הכהן לשם שכותבים בראשונה, ולכתוב סעדיה הכהן דמתקרי ישעיה, אם לא שנקרא באמת בפי כל ישעיה הכהן, שאז יש לכתוב כמו שנקרא".@ ובפתחי תשובה שם על סדר מהר"מ לאחר שהביא את דברי הגט מקושר הנ"ל, כתב: #"ולעניות דעתי נראה דגם הרמ"א ז"ל והב"ש ומהר"ם מודו לזה, ומה שכתבו דאם יש לו שני שמות שכותבין על אחד דמתקרי כותבין אחר כך כהן או לוי, כוונתם באופן שמבואר בשו"ע שם ס"ד ובסדר מהר"ם לעיל אות י"ט או"ק כ"א, שיש לו שם אחד במקום הנתינה ושם אחר במקום הכתיבה, שכותב שם מקום הנתינה דמתקרי שם מקום הכתיבה, דבכהאי גוונא שבמקום הכתיבה עולה גם כן לספר תורה בשם הזה וגם קורין אותו שם לספר תורה הכהן פשיטא דיש לכתוב הכהן לבסוף דיהיה קאי על שניהם, וכן משמע קצת בגט פשוט". @ אמנם הגט מקושר עצמו סבר, דדעת המהר"ם הוא לכתוב הכהן גם כשהשם הראשון הוא שם עליה לתורה רק שהוא חולק עליו, וכ"כ המהרש"ם בהקדמה לספר מחצית השקל גם בדעת הרמ"א. אולם לדידן לא ברירא לן בדעת הרמ"א הב"ש והמהר"מ דעתם בזה מאחר שהאוקימתא שאוקים הפתחי תשובה בדבריהם היא אוקימתא רחוקה ואשר אלמלי סבירא להו כך, לכאורה היה להם לפרש זאת להדיא. היוצא מדברינו, דלדעת מהר"מ ובפשטות כן הוא להרמ"א הב"ש והט"ז, וכנראה גם הג"פ, ס"ל דבכל גווני בדמתקרי כותבין הכהן לבסוף, ואילו דעת הגט מקושר והמים חיים והפ"ת ס"ל דאם הוא עולה לתורה בשם ראשון ונקרא בשם שני ללא הכהן, יש לכתוב הכהן לאחר השם הראשון. כדעת הגט מקושר והמים חיים, כן דעת: בית אפרים (מהדו"ת סי' לד); המהרש"ם בהקדמה לספר מחצית השקל ובתשובותיו ח"ט סי' קכ"ו; יפה ללב (ח"ה כאן ס"ק ה) הביא ממזכרת גיטין לבעל הפני משה שנדפסו בסו"ס גט פשוט (דפו"ר, דף קמ טור ג); חידושי אנשי שם (סי' עב); בית אב"י (ח"א סי' קלג); זכרנו לחיים (ח"ב אות ג - גט סי' כב); עבודת משא סי' י"ט; שמן למאור ס"ק י"ד; שם עולם (לר"ר לאנדא) סי' י"ז ס"ק ל"ט; זקן אהרן (לר"א וולקין) סי' צ"א; חיים ושלום ח"ב סי' ס"ד; שו"ת מהר"ש ענגיל ח"ה סי' פ"ז; דברי אברהם ח"ב, קונטרס השמות אות ל"ו, מ'; קב ונקי סדר גט ראשון ושני אות כ"ד; ביכורי יהודה ח"ב - קונטרס מהר"ש כהן עמ' קנ"א. וראה אור לי (לר"ח מדיני) סי' ק"ל שהביא מקורות רבים לדין זה ממזכרות גיטין של גדולי חכמי ספרד. כדעת המהר"ם ושאר הפוסקים הנ"ל, כן דעת: עיין טיב גיטין שמות עיירות ונהרות ס"ק י"ג שכתב בגט שכתוב בו בן נתן דמתקרי נטע הכהן; אהלי שם כלל א ס"ז; גט מסודר סימן ב סעיף ב; אמרי יושר (ח"א סי' קסח), שכך הוא המנהג; שו"ת איש מצליח ח"א סי' מ"ד; שבט בנימין עמ' 167. וע"ע שדי חמד מערכת גט סי' ב' אות ו', מש"כ על פי דקדוק המזכרת גיטין שהביא ברב דגן סי' ג' אות ר"ז, רמ"ח, וסי' ד' אות של"א. ובמאזניים למשפט (ח"א סי' לא), לאחר שביאר שנידון זה תלוי בטעמים השונים שנאמרו בחילוק שבין דמתקרי להמכונה, ודחה בזה דברי השואל דפשיטא ליה כדעת המים חיים וסיעתו המובאים לעיל, כתב בדעת רבים מן האחרונים: וע"ז אענה, האם רבותא למחשב גברי, הלא בשדי חמד מערכת גט סי' ב' אות ה' הביא להקת גאונים שהחזיקו בדברי הרמ"א לחלק בין המכונה לדמתקרי ולכתוב פלוני דמתקרי פלוני הכהן, ה"ה בעל ירך אברהם [ד טור ג, בשם מוהרד"א], רב דגן [דף סב אות כד], עבודת משא [גיטין וחליצה סי' יט], (אמנם בדבריו שם נראה שמחלק בזה בין כינוי שעולה בו לתורה לשאינו עולה בו, כמש"כ בשמו לעיל), ואם מעט לו אלה, אוסיף, כי הגאון בעל תורת גיטין [ס"ק יב], וכן בספר עזר מקודש [סעיף ז, חי' ס"ק יד] ובעצי לבונה [סעיף ז אות יח] ובערוך השלחן [סעיף קד] ובאהלי שם [כלל א], כולם הביאו את דברי הרמ"א שבדמתקרי צריכים לכתוב הכהן לבסוף אחרי השם שכותבים עליו דמתקרי ... ובבית דיני מצאתי גט משנת תר"ג ומשנת תר"ט, ובשניהם נכתב פלוני דמתקרי פלוני הכהן כפסק הרמ"א, וכן נוהגים בבי דינא רבתא דעיר ווילנא אשר גאוני ישראל ישבו בה כסאות למשפט. ומשמע מדבריו, שכל אותם אחרונים שהביאו את פסק דברי הרמ"א ולא הוסיפו לחלק בזה דמיירי באופן שנקרא לתורה בשם שנכתב בדמתקרי, חולקים על הדעה הנ"ל, וסוברים שבכל אופן יש לכתוב הכהן לבסוף, ושלא כהבנת הפתחי תשובה המובא לעיל. וכ"כ בעזרת ישראל (לר"ר שפירא) סי' מ"ג. באדם שאינו עולה לתורה והנה הטעם שלא לכתוב 'הכהן' לאחר 'המכונה', הוא כאמור משום שיש לחשוש לשינוי, שיאמרו שבאמת אינו כהן ורק מכנים אותו כך. והגט מקושר ס"ל דבכל גווני יש לכתוב הכהן לאחר השם הראשון שעולה בו לתורה דוקא, משום דיש לחשוש לטעות ושינוי אם כותבים הכהן לאחר כל שם שני גם אם הוא נכתב ב'דמתקרי'. והנה מלשונו של הגט מקושר נראה דב'דמתקרי' אין החשש שמא יאמרו שאינו כהן, אלא שמא יאמרו שהכוונה לאיש אחר שנקרא בפועל בפי כל 'ישעיה הכהן' ואי"ז המגרש. ורק ב'המכונה' חיישינן שמא יאמרו שהכוונה היא שנקרא כהן ובאמת הוא אינו כהן, והוא כי לשון כינוי דוקא הוא לשון שינוי מהאמת והמציאות וכמבואר. אולם בתשו' מים חיים [הובא ג"כ בפתחי תשובה הנ"ל] הביא בסימן נ"ט את תשובת הגאון רבי יעקב אורינשטיין בעל הישועות יעקב שכתב שם: #"...א"כ מהראוי לכתוב תיבת הכהן אחר כתיבת עיקר השם כמו אם יש לו שם אחד עיקרי שחותם עצמו בו ועולה בו לתורה ושם השני טפל אף שגם השני קודש וכותבין עליו דמתקרי מכל מקום יכתוב תיבת הכהן אחר עיקר השם דהיינו שעולה בו לתורה וחותם עצמו בו אבל אין דרך העולם לקרא אותו בשם כהן בחוץ כשקורין אותו בשמו ולפי זה אין חילוק בין כשכותבין המכונה או דמתקרי כיון דעולה לתורה וחותם עצמו בשם העיקר מהראוי לכתוב תיבת הכהן אצל שם העיקר וגם בסדר הגט דמהר"י מינץ לא נמצא חילוק בין מתקרי להמכונה וכתב שמם שם העיקר ואח"ז תיבת הכהן ואח"כ שם המכונה דהוא טפל למען שלא יאמרו שהוא אינו כהן רק שכן נקרא א"כ ה"ה במתקרי שייך גם טעם זה". @ והנה גם הגט מקושר וגם המים חיים מיירי באופן שיש לאדם שם עליה לתורה או שם חתימה שבהם קורין אותו בשמו עם תיבת הכהן. ויש לדון באדם שאינו עולה לתורה כגון אם אינו שומר תורה ומצוות, האם גם בזה חששו מלכתוב הכהן לאחר הדמתקרי או לאו. דיש סברא לומר שלא חששו ב'דמתקרי' שמא יתפרש לרואים שנקרא כך 'ישעיה הכהן' אלא בצירוף העובדה שיש שינוי נוסף בכתיבת שם זה, והוא, שהרי מלבד כתיבת 'הכהן' לאחר 'דמתקרי' גם לא כתבו 'הכהן' במקומו והשמיטוהו מהשם העיקרי ששם הוא מקומו הרגיל כי בו עולה לתורה והמנהג שבעליה לתורה קורין לו את שמו ועם סימן זה שהוא כהן ובגט זה יש שינוי בשם העליה שלא צירפו לו את תיבת הכהן. וא"כ אולי י"ל שבאופן שאינו עולה לתורה כלל ואין כל שימוש מיוחד בתיבת 'הכהן' בשם העיקר יותר מבשם הטפל, אפשר דלא חששו. ונראה דאיה"נ לדעת הגט מקושר דס"ל שחששא של כתיבת 'הכהן' על שם 'דמתקרי' שונה מחששא דכתיבת 'הכהן' על שם של המכונה, וכל החשש בדמתקרי אינו אלא שמא יאמרו שאיש אחר הוא הנקרא בפי כל 'ישעיה הכהן', בזה י"ל כנ"ל, שאם אין סיבה וטעם לכתוב 'הכהן' לאחר השם הראשון, כי אינו עולה לתורה, וא"כ כתיבתו לאחר כל אחד מהשמות אינו כחלק מהשם אלא סימן נוסף, א"כ אין סיבה לחשוש לעטות אם נכתבהו באחרונה לאחר סיום השמות. אולם לדברי המים חיים שאין הבדל בין 'המכונה' ל'דמתקרי' ובשניהם חיישינן שמא יאמרו שנקרא כך אבל לאו כהן הוא , א"כ כשם שב'המכונה' אין לכתוב 'הכהן' באחרונה גם באופן זה שאינו עולה לתורה, לדעת המים חיים, דין ה'כהן לאחר 'דמתקרי' שווה ויש לחשוש לשינוי בכל גווני. אמנם דברי המים חיים שאין כלל הבדל בין 'דמתקרי' ל'המכונה' לגבי כתיבת הכהן לאחריהם, תמוהים מאוד שהם להדיא נגד דברי הרמ"א ושאר הפוסקים, וצע"ג. ומעוצם התמיהה הדעת נוטה לומר שאין זאת כוונתו. ויעויין בשדי חמד (מערכת הגט סימן ב' אות ו) שכתב לפקפק בעיקר דינו של המים חיים ופשיטא ליה שאין לחוש לדבריו. גם הפ"ת שכתב דהרמ"א מודה לגט מקושר ומוקים את דברי הרמ"א בב' שמות של עליה לתורה, בודאי חולק על המים חיים. שהרי לדברי הפ"ת הרמ"א מיירי בב' שמות של עליה לתורה ועל אופן זה כותב הרמ"א דיש הבדל בין המכונה לדמתקרי, וא"כ ברירא לן דיש הבדל ביניהם ולדברי המים חיים אין כל הבדל בין דמתקרי להמכונה. בהקשר לכך יש לציין דכד נדייק נמצא כי הפתחי תשובה בצטטו את דברי המים חיים, השמיט קטע זה של דבריו בשם הישוע"י שבהם הוא משווה לגמרי בין המכונה ודמתקרי ביחס לחשש שמא יאמרו דלאו כהן. (ועיין עוד בתשו' מים חיים בסימן נ"א [הובא בהמשך דברי הפתחי תשובה הנ"ל] שכתב שבכתיבת הכהן לאחר המכונה ישנם ב' חששות, וכלשונו "תרתי לריעותא, חדא דיאמרו שאינו כהן .. וזאת שנית דיאמרו דהכינוי של זה המגרש הירש כהן ובאמת דהכינוי שלו רק הירש בלבד"). וע"כ נראה ברור שבאדם שאינו עולה לתורה יש לכתוב הכהן לאחר תיבת דמתקרי וכמ"ש למעלה שכך יש לנהוג לכתחילה מכמה טעמים אלמלא סוגיית שם עליה לתורה. וכן הדין בב' שמות שהם רק חניכות ולא ידוע שם עליה לתורה. ועיין שו"ת מנחת יצחק (ח"ד סימן ס"ה); דברי אברהם (ח"ב קונטרס השמות אות כט). דלא כמש"כ הפרח שושנה קעג דס"ל לכתוב גם בזה 'הכהן' לאחר שם הראשון. הלכה למעשה להלכה למעשה תליא במנהגי בתי הדין. ממרן אאמו"ר זיע"א שמעתי דהמנהג היה לכתוב הכהן בסוף, וכן נהגו בירושלים, וכ"כ בספר דברי יוסף למו"ר הגר"י כהן זצ"ל (כללי השמות סימן י') שכ"ה המנהג בירושלים, ודלא כמש"כ בספר משנת יעקב (לר"י רוזנטל, גירושין פ"ג הלכה יג-יד אות ה) דהמנהג בירושלים לכתוב הכהן או הלוי לפני הדמתקרי. אכן הרב חיים שלמה רוזנטל בספר שורת הדין (כרך ט' עמוד קע"ט) כתב דהמנהג הקדום בירושלים - כפי שעולה מהגיטין שנערכו בבית דינם של הגר"ש סלנט והגרצ"פ פרנק – היה לכתוב 'הכהן' לאחר השם הראשון, אמנם כיום נשתנה המנהג בבית הדין בירושלים וכותבים 'הכהן' לאחר סיום השמות, ותמה על כך. אולם באמת מרן אאמו"ר זיע"א הסתפק תמיד באופנים מסוימים שבהם יש לשקול מה עדיף לעשות. כגון: בירושלים ובמקומות הנוהגים כמנהג ירושלים, שנוהגים לכתוב על כל השמות והכינויים רק דמתקרי, ולא כותבים המכונה כלל, בזה אם השמות הטפלים הינם מצד שורשם כינויים שמעיקר הדין היה צריך לכתוב עליהם המכונה, אולי יש לחשוש שמא יאמרו שתיבת הכהן הוא חלק מהכינוי ועדיף שלא לכתוב את תיבת הכהן לאחריהם אלא לאחר השם הראשון דוקא. וכדבריו כתב בספר משנת רבי אליעזר (די טולדו, ח"ב סי' מו) שכתב: איברא, דראיתי בגיטין אשר ניתנו לפני בית דין רבה של הרב פני משה אשר הובאו בספר גט פשוט [במזכרת גיטין לבעל הפני משה המובא בסוף גט פשוט, דפו"ר] דף ק"ס טור ג', שכתב וז"ל, מסר אליעזר הלוי בן יוסף הלוי דמתקרי כליפא ... הרי דאף במקום דכתבו דמתקרי [כלומר, למנהג הספרדים שכותבים על שמות לעז דמתקרי ולא המכונה, כמבואר להלן סעיף י"ז], עם כל זה הקדים שם הלוי או הכהן. ואפשר, דעד כאן לא אמרו אלא בשמות העצם ממש לא בכינוי, הגם דהכינוי הוא לעז של העצם ... והטעם, הוא דבשלמא בשם העצם ממש, מאחר דזה תלוי בחתימת האדם או בקריאתו לספר התורה אשר לסיבה הלזו, בכינויים שאין אנו רגילים לקרותו לספר התורה או בחתימת האדם כלל, גם בגט מקדים שם הכהן והלוי סמוכים לשם העצם ממש. וכ"כ בספר בנין שלמה (ח"ב סי' ט) כתב: ומיהו נראה, דאם נקרא לס"ת יהודה ליב ובפי כל נקרא ליב, דכבר כתבתי לעיל דצריך לכתוב בגט יהודה ליב דמתקרי ליב [ומשום שהשם ליב הוא גם בעיקר שמו], מ"מ נראה, דאם הוא כהן או לוי צריך לכתוב הכהן בתחילה ואח"כ דמתקרי ליב, דכיון דשם ליב הוא שם החול, אם נכתוב דמתקרי ליב הכהן יאמרו דשמו שנקרא בפי כל כך הוא ליב הכהן. כאמור, מו"ר הגר"י כהן בספר דברי יוסף כתב דמנהג ירושלים לכתוב באחרונה בכל גווני ולא חילק בהכי. ובמשנת יעקב להגר"י רוזנטל כתב דהמנהג בירושלים לכתוב הכהן לאחר השם הראשון מטעמא דא שהרי כותבים על כל השמות וגם על הכינויים רק 'דמתקרי' ואי"ז לכתחילה לכתוב 'הכהן' לאחר שם כינוי גם אם נכתב ב'דמתקרי'. אכן כאמור, מאאמו"ר זיע"א קיבלתי דמנהג ירושלים לכתוב כל גווני בסוף, רק שנסתפק בדין כתיבת 'הכהן' בשם שבעיקרו הוא כינוי וכותבים עליו 'דמתקרי' מצד המנהג וכמבואר. אגב, יש לדון לפי דבריו, באופן שאינו עולה לתורה כלל, ונקרא בפי הרוב בכינוי לועזי ובפי המיעוט בשם עברי, שהדין בזה לנוהגים כהרמ"א, לכתוב שם ראשון לועזי ושם שני עברי, ומאחר דאנן נהגינן ברוב שמות לעז אם אינם משעת הלידה לדונם ככינוי ולכתוב עליהם המכונה, א"כ אם נכתבים בראשונה באופן המדובר, האם יש להקפיד שלא לכתוב 'הכהן' לאחר השם הראשון שהוא בעצם כינוי עד שהיו צריכים לכתוב מעיקר הדין' המכונה', רק שכאן נכתב בראשונה ולא שייך לכתוב עליו המכונה בראשונה, או שמא בזה אין לחשוש דחיישינן רק בשם שני שכותבים עליו דמתקרי או המכונה. מאידך, הסתפק מרן אאמו"ר זיע"א לדעת הסוברים שיש לכתוב 'הכהן' לאחר שם עליה לתורה דוקא, שיש לומר דכל זה רק אם בשם הבעל יש רק שם אחד עיקרי, ולאביו ב' שמות, שאז מתקיים שם עליה לתורה של הבעל יחד עם השם הראשון של האב, כגון שאומרים, משה בן דוד הכהן דמתקרי דודו, דכשנסלק את ה'דמתקרי דודו' משם אבי הבעל, ישאר שם העליה לתורה של האיש בנפרד דהיינו משה בן דוד הכהן. אבל אם למשל יש בשם הבעל ב' שמות, שעל הטפל כותבים או דמתקרי או המכונה, איך שיהיה לא יתקיים שם העליה לתורה בכתיבת הכהן לאחר השם הראשון של אביו, ויתר על כן יובן החשש כשנביא דוגמא למשל, אם שמות הבעל הם כך: דוד דמתקרי (או המכונה) דודו בן שמואל דמתקרי זעמיל, שבזה גם אם נכתוב הכהן לאחר שם ראשון של האב, יש לחשוש שיאמרו שתיבת 'הכהן' על שמו הראשון של האב אינו אלא המשך ל'המכונה של הבעל ויאמרו שכך הוא מכונה ונקרא "המכונה דודו בן שמואל הכהן" ובאמת אינו כהן. וגם בדמתקרי זה אינו נכון שהרי בעליה לתורה נקרא רק "דוד בן שמואל הכהן". ובאופנים אלו לכאורה עדיף לכתוב 'הכהן' בסוף כסתמות דברי הרמ"א והפוסקים. והנה יש לצטט דברים חשובים שכתב בשו"ת ציץ אליעזר (חי"ג סי' צט הב'): #"והנה ראשית כל אמינא בזה נהרא נהרא ופשטיה. וכשם שמי שכותב הכהן לפני הדמתקרי כשאינו עולה בזה לתורה אין לפקפק עליו, הגם שזה נגד סתמיות דברי הרמ"א [וכפי הנראה רצה משום כך לפסול הרב השואל בשו"ת האלף לך שלמה חאה"ע סי' קמח, יעו"ש], כי עושה כהגדולים דסברי לחלק בכזאת, וכמו שכותב השדי חמד מערכת גט סי' ב' אות י"ג בשם רב גאון מפורסם בדורנו, שכתב ע"ז דאין לפקפק כמ"ש בגט מקושר ובמים חיים סי' נ"ט, כך אין לפקפק גם במי שכותב תמיד הכהן אחרי הדמתקרי כסתמיות משמעות דברי הרמ"א. ואפילו בבית דין אחד מצאנו שלפעמים כתבו הכהן לפני הדמתקרי ולפעמים אחרי הדמתקרי, כמובא בשדי חמד שם באות ז' בשם ספר שער אשר, שפעם עשו מעשה לכתוב הכהן קודם הדמתקרי בכור, ובפעם אחרת עשו מעשה לכתוב הכהן אחרי הדמתקרי בכור. והיינו משום דקסברי דרבנן דלמעשה אין קפידא [ואפילו במכונה, מכריע הערוך השלחן סעיף ק"ד דרק חששא קלה היא, עיי"ש] ... ולבסוף לא אמנע מלציין מה שראיתי גם בספר בחיר חיים להרה"ג רבי חיים וולפרט אב"ד ליבוי - לטביה [שהיה מסדר גיטין מובהק ומקובל על גדולי דורו, וביניהם הגאון בעל אור שמח ז"ל שבא בחליפות מכתבים אתו גם בעניני גיטין] בעניני גיטין סי' ג', שמעיד ובא שבדרך כלל רגילים לכתוב הכהן אחר כתיבת כל השמות, ובפרט במקום שצריך לכתוב דמתקרי דכל הפוסקים מודים שצריך לכתוב הכהן אחר דמתקרי".@ לאחר העיון ושימוש רב, הדעת נוטה לכתוב הכהן לאחר שם שבו עולה לתורה בפועל, ואם אינו עולה לתורה באופן מובהק יש לכתוב בסוף כל השמות גם בכינויים אם כתבו עליהם דמתקרי. וכל אחד ינהג כפי קבלתו. כהן שגם בכינויו מכנים אותו כהן ויש לדון בכהן שיש לו שם עיקר ובו עולה לתורה ויש לו גם כינוי אך הכינוי כולל גם את תיבת הכהן. כגון, ששמו העיקרי של הכהן הוא יצחק מאיר בן דוד הכהן וכך עולה לתורה, וכינויו איטשא הכהן בב' התיבות יחדו, איך נכתוב בגט. והנה זה ברור שאת הכינוי יש לכתוב במלואו דהיינו איטשא הכהן ואי אפשר לכתוב יצחק מאיר הכהן המכונה איטשא בלבד כי כינויו הוא בצירוף תיבת הכהן בלבד. ומאידך, אם נכתוב יצחק מאיר המכונה איטשא הכהן יש לחשוש שיאמרו דלאו כהן הוא כלשון הפוסקים. ולכן נראה דבאופן זה אין מוצא אלא לכתוב פעמיים את תיבת הכהן, כך, יצחק מאיר הכהן המכונה איטשא הכהן. אמנם אם המדובר בשם הבעל, יש לכתוב כך: יצחק מאיר המכונה איטשא הכהן בן דוד הכהן. ואם בשם אבי הבעל יש לכתוב דוד בן יצחק מאיר הכהן המכונה איטשא הכהן. ויש לצרף לזה מש"כ בזקן אהרן (לר"א וולקין, סי' צא): #"וגדולה מזו אפשר לומר, דבנידון דידן היה יכול לכתוב הכהן אחר שם הכינוי גם במגרש גופא אם רוצה לכתוב כהן בשניהם, ולכתוב שבתי המכונה שעפא הכהן בן בעירל הכהן. דעד כאן לא קאמר הרמ"א דבמקום שכותבין המכונה צריך להקדים הכהן קודם לכינוי, היינו לשיטתו דבשם המגרש אין צריך כלל לכתוב כהן, ורק בשם האב לחוד הוא דכתבינן כהן, ולכך שפיר קאמר דאם יכתוב כהן בתר הכינוי... יאמרו דכינויו הוא כך וכהן נמי כינוי הוא, אבל למ"ד דכותבין כהן בשניהם, במגרש ובאב, אפשר לכתוב הכהן בתר הכינוי דאין לטעות דכהן כינוי הוא, דהא חזינן דגם בשם האב כותב כהן, ובא זה ולימד על המגרש שהכוונה דכהן הוא מצד יחוסו. אמנם מדברי הגט פשוט הנ"ל מוכח שחולק בזה, שהרי לדעתו יש לכתוב לכתחילה הכהן על המגרש ועל אביו, ואפ"ה כתב לכותבו לאחר הדמתקרי. וכן מוכח ממזכרת גיטין מבעל הפני משה".@ הדין בדיעבד כשכתב כהן לאחר הכינוי. בשו"ת מים חיים (לר"ח רפפורט, סי' נא) כתב דאפילו אם ניתן הגט פסול... ומה שהכשיר בהג"ה היינו דוקא בשעת הדחק שאי אפשר ליתן גט אחר, וכן מבואר בגט פשוט שם ס"ק ל"ט ... ומכל שכן בנידון דידן, שכתב אחר הכינוי הכהן, דיש תרתי לרעותא, חדא דהוי כלא כתב כהן ואולי גרע יותר דהוי ככתב שאינו כהן. וזאת שנית, דיאמרו דהכינוי של זה הירש כהן ובאמת הכינוי שלו הירש לבד. על כן בודאי דצריכה גט אחר בלא פיקפוק אף שיהיה בקושי ואין זה שעת הדחק. והובא בשם עולם (לר"ר לאנדא) סי' י"ז ס"ק ל"ו. ובישועות מלכו (סי' סח) צידד לומר, שהואיל ונחלקו בכך הפוסקים אף שהעיקר בזה כדעת המקילים, להלכה יש להחמיר ולפוסלו משום חומרא דאשת איש. וע"ע צמח צדק (ליובאוויטש, סי' קפו) שנסתפק בזה. אולם בברכת המים (למהר"ם, סדר גט ראשון סי' כד אות י) כתב: #ולענין דיעבד... אם כתב הכהן או הלוי אחר המכונה יש להכשיר בכהאי גוונא. אף על פי שיש מקום לטעות בזה, מ"מ אינו טעות, דלא קאי המכונה אלא על השם דסמיך ולאו כו"ע דייקי בלישנא. מיהו ודאי אם עדיין לא ניתן הגט ויוכל לכתוב אחר בקל יש לכתוב אחר, אפילו אם כתב הכהן או הלוי קודם דמתקרי".@ ובבית אפרים (מהדו"ת סי' לד) כתב: #"ודאתאן עלה לענין דינא, דעתי נוטה לדברי כ"ת, שאין דברי הפוסקים בזה לענין פסול דיעבד, כאשר דקדק כ"ת מלשון הדרכי משה בשם הס' גיטין למהרי"ם שכתב שראה מקצת גיטין שנכתב הכהן אחר המכונה. וכבר כתבתי שבסדר גיטין הנ"ל סי' ל"ג כתב, שמהר"ד היה כותב הלוי לבסוף אחר כינוי האב, ומבואר שנהג כן לכתחילה, ואם איתא דפליגי עליה לפסול אף בדיעבד, מה זו שתיקה, והיה להם להכניס בעלי תריסין לנצח בהלכה. וע"כ דגם לדידהו אין קפידא, רק לכתחילה יש לעשות כן. וכן מורה לשון הקונדריסים שכתב והריחוק אינו מזיק ... אבל כשאינו מוכרח יש לדקדק עכ"ל. ולשון זה משמע שאינו רק דקדוק לכתחילה ... וכן מבואר מלשון הים של שלמה ... ובר מן דין נלע"ד, דבמקומות אילו אין ספק שאין זה רק זהירות לכתחילה לבד, דאפילו תימא דהך טעמא שאם יכתוב הכהן אחר המכונה אתי למיטעי דהכינוי הוא כהן ובאמת אינו כהן הוא טעם מספיק לפסול אפילו בדיעבד, מ"מ נראה שלא נאמר אלא במדינות אשכנז שאפשר ששם נמצא כזה איש שיקראו אותו בכינוי כהן לכבוד אפילו אינו כהן ... אבל במדינתנו שמעולם לא שמענו שיהיה איש נקרא בשם כהן שאינו כהן רק לכבוד לבד ... אינו פוסל בדיעבד".@ וכ"כ שם סי' נ"א, ובספרו טיב גיטין על סדר הגט שם ס"ק ל"ג, ועיי"ש התיר משום שהוא שעת הדחק גדול. וכ"כ במחצית השקל ס"ק י"ד, בנדונו שהיה שעת הדחק גדול; עזר מקודש ס"ק י"ח, ולאחר שכבר ניתן הגט; אגודת אזוב (לר"י מרגליות) סי' כ"א, ולאחר שכבר ניתן הגט; האלף לך שלמה סי' קמ"ח; אור לי (לבעל השדי חמד) סי' ק"ל, לענין גט שכתבו בו הכהן קודם הדמתקרי; יד מאיר סי' נ"ז; שאילת שלום (לר"ש טוייבש) ח"א סי' ל'; ויעתר יצחק סי' ק'. וע"ע רב דגן דף ע"ט אות קמ"ו שדקדק מדברי הגט פשוט ס"ק ל"ו, שאם נתגרשה אין לחוש ולהזקיקה גט אחר אף שהבעל לפנינו. ובפתחי תשובה על סדר הגט למהר"ם (סי' כד ס"ק ג), לאחר שהביא את דעת המים חיים שפוסל כפי שיובא בסמוך, הוסיף: #הנה מאי דפשיטא ליה להגאון המחבר ז"ל לפסול אף דיעבד ... לענ"ד אין זה פשוט כל כך, ויותר נראה דהוא רק זהירות לכתחילה, דכן משמע לשון הרמ"א שם שכתב, ואם יש להם כינוי כותבין אחר כך, ולא כתב 'צריך לכתבו אחר כך', דלהוי משמע קפידא אפילו בדיעבד. וגם בדרכי משה שם אות ט' כתב דכן יש לנהוג. וכן בסדר הגט דמהר"י מינץ סי' מ"ב ובשו"ת מהר"י וויל סי' ק"צ כתבו 'יש לכתוב', משמע דהוא רק לכתחילה וכו'".@ וכ"כ במראה יחזקאל (ליקוטים שבסוה"ס) מתשובת אבני צדק (סי' פב), על פי דקדוק לשון השו"ע 'כותבין' דמשמע שאינו אלא זהירות בעלמא, וע"ע אבני צדק סי' צ"ג; שו"ת השבי"ט ח"ה סי' ט"ז. ובאמרי ישר (ח"א סי' קסח) הביא את דעות החולקים בזה, וכתב: ואף שבפתחי תשובה שם הביא מתשובת מים חיים סי' נ"א שחוכך להחמיר אף בדיעבד, הם לא ראו ספר ברכת המים שלא נדפס בימיהם, ואחרי דברי הגאון מהר"ם ר' יוזפש אין להרהר עוד. ובשאגת אריה - קול שחל (סי' יד) כתב: #בלא כתוב שם אביו או שם אבי האשה, אף שיש לספק בשמו שהוא בשם איש אחר, מ"מ כיון שבשם אשתו מוכח שהיא אשתו אז לא תלינן באחר. וא"כ בנידון דידן נמי, אף שנכתב שם כהן או לוי אחר שם כינוי או אביו או אביה, ויש לחוש שיאמרו פירושו שהכינוי הוא לוי והוא אחר, מ"מ הלא יש לתלות ג"כ שהוא לוי ולא שם כינוי שמו הוא לוי, וא"כ היכא שיש ספק אז מהני זה ששם האיש הוא ידוע ... וא"כ תלינן הספק דשם הלוי ג"כ שהוא לוי ממש ולא כינוי והוא שם אבי האשה זאת.@ ובערוך השולחן (סעיף קד) כתב: #ויראה לי, דגם בכינוי אם כתבו [הכהן] אח"כ וכבר ניתן הגט, אין צריך לכתוב גט אחר אף שאינו שעת הדחק. וכן אם הוא שעת הדחק אין צריך לכתוב גט אחר אף אם עדיין לא ניתן הגט, דחששא קלה היא.@ אם יש לבעל שם עיקרי וב' שמות טפלים אחד בדמתקרי והשני בהמכונה, היכן יכתבו 'הכהן' בספר גט מסודר סימן ב סעיף ב כתב: "...אבל אם צריך לכתוב תחלה דמתקרי ואחר כך המכונה כותבין הכהן אחר דמתקרי וקודם המכונה, בן יהודה דמתקרי בנימן הכהן המכונה ליב (ט"ג ס"ק ל"ד בקונטרס אחרון לס"ג, א"ש כלל א' ס"ק כ"ח)". והנה בסדר מהר"ם ר"י סדר גט ראשון סעיף כ"ד כתב לא כן אלא שיש לכתוב בזה הכהן אחר שם הראשון וזה לשונו: "אבל אם כותבין דמתקרי והמכונה כותבין הכהן או הלוי תחלה אחר שם הראשון ואחר כך דמתקרי והמכונה". ובברכת המים סק"ח כתב בטעמו: "גם זה כתבתי מסברא משום דנראה דאין נכון כל כך לכתוב כהן או לוי אלא מיד אחר עיקר השם קודם שמות הטפלים או בסוף אחר שמות הטפלים, ובזה שאי אפשר לכתוב אחר שמות הטפלים יש לכתוב אותו קודם להם". הן אמנם האהלי שם שהובא בספר גט מסודר הנ"ל חלק עליו וכתב שם בד"ה והנה: "ובמה שכתב באם כותבין דמתקרי והמכונה, הנה לאחר שזכיתי לקונטרס אחרון מאת הגאון בעל טיב גיטין ז"ל ראיתי שם בס"ק ל"ד שהקשה מהא דבס"ג איתא שמהרז"ך כתב אהרן דמתקרי אליעזר הכהן המכונה זליגמן ע"ש. וכן נראה לפע"ד דלכתחילה מיסתבר טפי לכתוב הכהן לאחר השם שכותבין אותו בדמתקרי וכמ"ש מהרז"ך. ומ"ש המהר"ם מסברא דאינו נכון כ"כ לכתוב כהן או לוי אלא מיד אחר עיקר השם קודם שמות הטפלים או בסוף אחר שמות הטפלים וכו'. סברא דחוקה היא לפע"ד, דהא כל שכותבין עליו דמתקרי בכלל שם הוא ושייך לכתוב עליו הכהן, ועיין ב"ש ס"ק י"ד". ועל סמך דברי האהלי שם, פסק הגט מסודר בפשטות לכתוב בכגון דא הכהן אחר הדמתקרי הראשון, ואף לא הזכיר את דברי הסדר מהר"ם ר"י. (ועיין עזר מקודש ס"ק י"ט). והנה האהלי שם סמך על הטיב גיטין, אולם מעיון בדברי הטיב גיטין בקונטרס אחרון על סדר גט למהר"ם וכן בתשובתו בשו"ת בית אפרים תניינא סימן ל"ד עולה להדיא שפסק כדעת המהר"ם ר"י שיש לכתוב הכהן לאחר השם הראשון. ואת מה שהקשה מדברי המהרז"ך יישב דהמהרז"ך מיירי באופן שנשתנה שמו מחמת חולי, שיש להקדים שם השינוי ולאחריו לכתוב את השם הראשון בדמתקרי, והכינוי זליגמן למרות שהוא שייך יותר לשם הראשון, מכל מקום גם לאחר שינוי השם, מכנים אותו בעיקר בכינוי של השם הראשון, ולכן כדי להדגיש עובדה זו שגם לאחר השינוי עדיין מכנים אותו בכינוי זליגמן, כתב המהרז"ך שיש לכתוב 'הכהן' לפני הכינוי, שיגלה לרואים שנקרא גם עכשו בכינוי זליגמן, ואילו היו כותבים הכהן לאחר השם הראשון, ואח"כ דמתקרי אליעזר המכונה זליגמן היו אומרים שהכינוי נכתב כשם שנכתב השם הראשון אליעזר שהיה לו לפני החולי, הגם שעכשו כמעט אין נקרא בשם זה ואין מכנים אותו בכינוי זה. זה לשונו בתשובתו הנ"ל בד"ה והנה בס"ג וכו': #"...ולכך כתב כאן תיבת הכהן, וירגישו מדלא כתב הכהן אחר השם שנקרא עכשו, כמ"ש בסדר מהר"ם דיש לכתוב הכהן אחר השם הראשון, ומזה ידעו דלכך כתב כאן הכהן קודם המכונה, לאורויי דלא קאי על שם אליעזר, אלא על שם אהרן שנקרא בו עכשו".@ ולפי"ז ברור דבאופן שיש ב' שמות טפלים סתם ולא מחמת חולי, יש לכתוב 'הכהן' אחר שם הראשון כהכרעת המהר"ם. וכ"כ להדיא בטיב גיטין בהגהותיו על הסדר מהר"ם הנ"ל : #"בתשובה כתבתי שצריך עיון דבסדר גיטין איתא שמהרז"ך כתב אהרן דמתקרי אליעזר הכהן המכונה זליגמן, הרי שכתבו אחר דמתקרי, וכתבתי ליישב דמיירי דגם עתה נקרא זליגמן, וכן משמע דבספר שמות איתא דזליגמן כינוי לאהרן, ואם היה כותב דמתקרי אליעזר המכונה זליגמן, היה משמע דבעת שהיה נקרא אליעזר היה לו כינוי זליגמן ולא עתה, לכן נתחכם מהרז"ך להפסיק ביניהם במלת הכהן, דמילת הכהן קאי אגברא שהוא כהן, והרי גם עכשו הוא כהן, ומזה ידעו – מדכתב מילת הכהן קודם המכונה – לומר דגם עכשו הוא מכונה זליגמן, ועל כל פנים מבואר דאם יש דמתקרי והמכונה, אין קפידא במה שכתב המסדר לכתוב תיכף אחר שם הראשון, אלא אי נמי כתב ליה בתר דמתקרי קודם המכונה שפיר דמי וינתן לכתחלה, כן נראה לפי עניות דעתי". @ אמנם ממה שהמהרז"ך 'נתחכם' לאחר את תיבת 'הכהן' כדי להודיע שגם עכשו הוא מכונה זליגמן, למד הטיב גיטין שיש ללמוד מכך שבכל גט אם כתבו בדיעבד תיבת 'הכהן' אחר ה'דמתקרי' אין להקפיד ולעשות גט אחר, כי הלכה זו לכתוב 'הכהן' אחר שם הראשון אינו אלא לכתחילה שאל"כ לא היה יכול המהרז"ך להתחכם בזה, גם לא כדי להורות שנקרא עכשו בכינוי זליגמן. העולה מהאמור, כי ברור ופשוט מדברי הטי"ג שדעתו כדעת המהר"ם ר"י שיש לכתוב לכתחילה תיבת הכהן לאחר השם הראשון באופן זה שיש ב' שמות טפלים שאחד מהם מכתב בדמתקרי והשני בהמכונה. והנה האהלי שם אפשר שלא נסמך על דעת הטיב גיטין והביא רק מדבריו את קושייתו מדברי מהרז"ך והכריע מדעתו. אולם מדברי הגט מסודר נראה שסמך יתידותיו גם על הטיב גיטין והאהלי שם יחדו, ואשר כנראה הבין בדברי האהלי שם שראה כן בטיב גיטין. וזה אינו כאמור. זאת ועוד, גם דחיית האהלי שם את דברי המהר"ם אינה מוחלטת. שכתב "ומ"ש המהר"ם מסברא דאינו נכון כ"כ לכתוב כהן או לוי אלא מיד אחר עיקר השם קודם שמות הטפלים או בסוף אחר שמות הטפלים וכו'. סברא דחוקה היא לפע"ד, דהא כל שכותבין עליו דמתקרי בכלל שם הוא ושייך לכתוב עליו הכהן". ולכאורה אין הסברא כ"כ דחוקה, דכתיבת הכהן בסוף השמות, מורה שתיבה זו נכתבה לא כחלק מהשמות והכינויים אלא כסימן נוסף לאותו אדם שהוא כהן. וכן כתיבתה לאחר השם העיקרי מובנת כי כך עולה לתורה כמבואר בפוסקים. אולם כתיבתה באמצע השמות יכולה להגביר החשש שמא תיבה זו הינה חלק משם או כינוי כלשהו שאינה מחוברת לשם עיקרי וגם לא נכתבה לאחר כל השמות. לסיכום: להלכה יש לפסוק כדעת גדולי הפוסקים הטיב גיטין [בית אפרים] והמהר"ם ר' יוזפש לכתוב הכהן לאחר השם הראשון דלא כהאהלי שם והגט מסודר [שסמך על טי"ג, וז"א כמבואר] וכ"ד הקב נקי.